שמירה זה אור, זה כיף.
מה יכול להיות יותר כיף מזה?
לנוח, להתפנק מתחת לפוך בלי נקיפות מצפון, ועוד למטרה כל כך נעלה?
שמירה זה התענוג המושלם עלי אדמות שאישה יכולה לבקש לעצמה.
זה חופש, זה שחרור ממחויבויות,
כולם עוזרים ומסייעים לך, שולחים לך ארוחות(בתקווה), את ממלאה את מאגרי הידע והתודעה בכל
הספרים הקימים בשוק ויודעת לחוות דעה על כל ספר ומסקנותיו.
יושבת עם הילדים פנויה ונינוחה, רק אור חיוכים ושמחה. יכולה לספור איתם את כל הקלפים ולחלק
שוב ושוב, ולתת שעות איכות לילדים, כמספר שעות אחר הצהריים שלך. מושלם!!!
מושלם?
כך לפחות חושבת חלק מהסביבה, ומביעה את קנאתה והשתתפותה בשמחתך.
טוב, אז יש עוד צדדים למטבע.
קודם כל – המטבע. כן אשרו או לא אישרו שמירה?
לא קלה ולא תמיד צולחת הדרך עד שהביטוח לאומי מאושר איתך ביחד בדרך הזו.
דרך?
הסוף תמיד מגיע בסוף, אך כשלפנייך עוד 200 ימים, 4000 שעות 280000 דקות וכן הלאה ,
כשאת סופרת את השבועות באדיקות, ואוי לו למי שמעז לומר שאת בשבוע28 אם עברת ל29 לפני שעתיים, הזמן נראה כאילו עומד.
עומד?
אם היית יכולה לעמוד המצב היה הרבה יותר נח, אבל כשאסור לך לעשות את מה שעשית כבר
בגיל שנה וחודשיים, הוותק כאילו נשכח, ואת נסוגה לגיל 9 חודשים, או אולי חודשיים, לפי המצב
וחומרתו, ויכולה להרים את הראש, לא תמיד להתהפך, ולחייך.
לחייך?
מצב הרוח שאמור להיות בשיאו- חופשה או לא חופשה?,משום מה נע בתזזיתיות ונוטה פעמים רבות
כלפי מטה.
רגשות של שעמום, חוסר סיפוק והמחשבה- "מה אני בכלל שווה". עצבנות וחוסר סבלנות מבקרות לעיתים לא רחחוקות, וממש מעיקות.
ואם כבר הזכרנו מעיקות, במחילה, מה שמציק יותר מכל- זו הבחילה, שלא מיטשטשת עם עיסוקים מבית ומחוץ, ועוטפת ומקיפה את כל ישותך ולא נותנת לך בכלל להרגיש משהו, להרגיש מישהו.
זה מציק וסותם ואוטם וחותם את כל המחשבות, הרצונות והרגשות, ומשאיר לך רק את הרצון העז לברוח.
לברוח רחוק רחוק , וכשתחול הטבה לחזור לעצמך, בכל המובנים.
בענין הקיצור צוואר בואי נקצר ונאמר,שיש מה להאריך את ההשתדלות שלך להאריך, בלי לוותר על
אף מילימטר, ואת המאמצים הרבים שאת מקדישה כדי לא להתאמץ,
בויתור על דירה נאה, בגדים נאים וכלים נאים, עם כל הכאב.
מי כמוך תצהיר שהציר, שמלווה אותך לעיתים חצי מהדרך אם לא יותר שואב, כואב, דואב- מבהיל לוחץ מלחיץ… ואין שום אפידורל נשאר רק לשמור על המורל.
אז יש קו, בחסד עליון,
משמח, מספק תעסוקה ומציל משעמום.
ואם כבר דיברנו על שיעמום- מה קורה עם הקריאה?
אז ככה, למרות שאת חובבת קריאה וזהו הבילוי המועדף עלייך, יש זמנים בשמירה שאת לא מסוגלת להתרכז.
בעית קשב וריכוז היא אחת התסמינים הבולטים אצל רוב השומרות- למרות הפנאי ועל אף, המוח לא נינוח.
החומר קריאה הפופולארי ביותר, זהו תוצאות הבדיקות העדכניות, שנקראים שוב ושוב, ליתר ביטחון.
ביטחון?
רק בד'. המתח והדאגה שסובבים כל אישה בשמירה לעיתים מציפים אותה, ואז העולם נעצר, לא משנה מיהו ראש הממשלה או שר האווצר, מה המצב הביטחוני, הכללי הכלכלי והמדיני.
עד לנשימת רווחה עמוקה וארוכה…
אז שמירה היא חוויה, היא קסם, היא מלאת תובנות- כמו למשל: איך לא מסתדרים בלעדינו וכמה צוות צריך בשביל להחליף אמא אחת. וכן כמה הילדים מסוגלים לעשות הרבה יותר ממה שהעזנו לחלום.
בקיצור, שמירה היא חלום, ואולי לכן אנחנו כל כך רוצות לקום ממנו…
